אחרי שבאימון האחרון הפציר בי היזאשי-סנסיי שלא להופיע לעוד אימונים השבוע, הגעתי, באיחור, לאימון של יום חמישי. הגוף שלי כבר מפורק לחלוטין, ובכל זאת אני מצליח לסיים את החימום במלואו. אני שם לב שהחימום שלי משתפר מאימון לאימון, למרות שהגוף מתפרק, הוא כנראה גם מתחזק.
היום עבדתי עם קיקיו (kikyuu, חגורה ירוקה). בחור כבד משקל, שנראה לי מוכר עוד מלפני ההפסקה האחרונה שלי.
האימון איתו היה לא יעיל מבחינת נינג'יטסו (אולי כן יעיל חברתית). דיברנו יותר מדי, וזה חבל, כי יכולנו אולי לעשות עוד קצת תרגילים.
בראנדורי ניסיתי משהו חדש - להגיע לתשישות מקסימלית, ואז לא להפסיק. זה עבד יופי. הגוף שלי התעלף, ואני המשכתי לנסות להרים את ה 100-פלוס קילו ששכבו עלי. הייתי מרוצה, כי הצלחתי לעשות כמה טכניקות שזכרתי, כמו מספריים למשל, שעבדו בצורה חלקה. זאת לא פעם ראשונה שאני עושה מספריים בראנדורי, ותמיד זה עובד. אחלה טכניקה להפיל את היריב.
בסוף האימון אמר היזאשי-סנסיי משפט מעניין. בתמצית הדברים, הוא אמר שכדאי לעשות ראנדורי עד שכבר אי אפשר לעשות ראנדורי, ואז מה? וזה גרם לי לחשוב. מה השלב הבא, אחרי שכבר הלכת מכות כל החיים, ואתה רוצה לעשות משהו אחר, אבל שיהיה נשגב מהמכות? מיד חשבתי על תה. לא יודע למה. הכנת תה נחשבת לאומנות מקצועית מאוד בסין. ישנן שם מכללות המלמדות את האומנות לאורך שנים. האם מי שהתאמן באומנות לחימה במשך 50 שנה, נאמר, יקבל תובנות אחרות כשיפנה לאומנות הכנת התה? האם יש קשר בין שתי האומנויות, או שמא הן זרות לגמרי? בפעם הבאה שאכין תה, אנסה לחשוב שאני בעצם הולך מכות, ונראה מה ייצא.
היום עבדתי עם קיקיו (kikyuu, חגורה ירוקה). בחור כבד משקל, שנראה לי מוכר עוד מלפני ההפסקה האחרונה שלי.
האימון איתו היה לא יעיל מבחינת נינג'יטסו (אולי כן יעיל חברתית). דיברנו יותר מדי, וזה חבל, כי יכולנו אולי לעשות עוד קצת תרגילים.
בראנדורי ניסיתי משהו חדש - להגיע לתשישות מקסימלית, ואז לא להפסיק. זה עבד יופי. הגוף שלי התעלף, ואני המשכתי לנסות להרים את ה 100-פלוס קילו ששכבו עלי. הייתי מרוצה, כי הצלחתי לעשות כמה טכניקות שזכרתי, כמו מספריים למשל, שעבדו בצורה חלקה. זאת לא פעם ראשונה שאני עושה מספריים בראנדורי, ותמיד זה עובד. אחלה טכניקה להפיל את היריב.
בסוף האימון אמר היזאשי-סנסיי משפט מעניין. בתמצית הדברים, הוא אמר שכדאי לעשות ראנדורי עד שכבר אי אפשר לעשות ראנדורי, ואז מה? וזה גרם לי לחשוב. מה השלב הבא, אחרי שכבר הלכת מכות כל החיים, ואתה רוצה לעשות משהו אחר, אבל שיהיה נשגב מהמכות? מיד חשבתי על תה. לא יודע למה. הכנת תה נחשבת לאומנות מקצועית מאוד בסין. ישנן שם מכללות המלמדות את האומנות לאורך שנים. האם מי שהתאמן באומנות לחימה במשך 50 שנה, נאמר, יקבל תובנות אחרות כשיפנה לאומנות הכנת התה? האם יש קשר בין שתי האומנויות, או שמא הן זרות לגמרי? בפעם הבאה שאכין תה, אנסה לחשוב שאני בעצם הולך מכות, ונראה מה ייצא.
תגובה 1:
אחלה בלוג מעולה יצא לך. שפו.
הוסף רשומת תגובה